פורום תל"ם (תשתיות לאומיות למו"פ) אישר את השלב הראשוני בתוכנית חומש לאומית בהיקף של כ 435 מיליון ₪ לקידום תחום Bio-Convergence בישראל

בכוונת רשות החדשנות להשקיע עוד 720 מיליון ₪ באופן עצמאי לקידום התחום

 

בהתאם, סך הפעילות שימנף הסכום שתשקיע מדינת ישראל בתחום ה Bio-Convergence לאורך חמש השנים הקרובות צפויה להגיע קרוב ל 2 מיליארד ₪.

התוכנית תתמקד בבניית תשתיות ופיתוח יכולות בתחומים כמו התקנים ביו-הנדסיים, ביו-הדפסה, הנדסת רקמות, מיקרוביום סביבתי, ביולוגיה סינתטית ועוד.

פורום תל"ם (תשתיות לאומיות למו"פ) בו חברים ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות ומשרד האוצר, אישר את השלב הראשוני בתוכנית חומש לאומית בהיקף של כ- 435 מיליון ש"ח לקידום תחום Bio-Convergence בישראל. בנוסף לתוכנית תל"ם, בכוונת רשות החדשנות להשקיע עוד כ-720 מיליון ₪ באופן עצמאי לקידום התחום. בהתאם, סך השקעת המדינה בתחום ה Bio-Convergence לאורך חמש השנים הקרובות צפויה למנף פעילות בהיקף קרוב ל- 2 מיליארד ₪.

התוכנית תתמקד בבניית תשתיות ופיתוח יכולות בתחומים בהן לישראל חוזקות והכוללים בין היתר תחומים כמו התקנים ביו-הנדסיים, ביו-הדפסה, הנדסת רקמות, מיקרוביום סביבתי, ביולוגיה סינתטית ועוד, שישמשו כאבני בנין טכנולוגיות בעולמות המחקר והפיתוח, וישרתו את התעשייה והאקדמיה.

תחום ה-Bio-Convergence משלב ידע וטכנולוגיות ממגוון סוגי ההנדסה (אלקטרוניקה, תוכנה, חומרים ועוד), עם מגוון תחומים ביולוגים. מדובר בעולם תוכן פורץ דרך המתפתח בקצב מואץ בתעשייה העולמית ותופס מקום חשוב ביישומים של רפואה, בטחון, אנרגיה נקייה, אקלים, חקלאות, מזון ועוד, וצפוי להיות גורם מוביל בפיתוח וייצור בתחומים אלו בשנים הקרובות.

קפיצת המדרגה במדעי החיים, בעקבות שילוב יכולות חישוביות והנדסיות, הביאה בעולם לכניסה של המו"פ הביטחוני לתחום. מפא״ת, במשרד הביטחון, הקימה את תחום ההנדסה הביולוגית, במסגרת התוכנית הלאומית תוביל ערוץ פיתוח משותף עם רשות החדשנות ליישומים ביטחוניים-דואליים.

ראש מפא״ת, תא"ל (במיל) ד"ר דניאל גולד ציין כי: ״מפא"ת שמה לעצמה יעד מרכזי לפיתוח פרויקטי מו"פ דואליים (בטחוני – אזרחי) בתחום מדעי החיים. פיתוח טכנולוגיות בתחום הינם מהותיים לצרכי מערכת הביטחון במגוון יישומים ומחקרים שמפא״ת מובילה כיום, כגוף טכנולוגי לאומי. יחד עם פורום תל"ם, אנו פועלים להעצים את המגמה בתחום ולקדם את תוכנית החדשה להכשרת קצינים טכנולוגיים בתחום הביולוגיה החישובית, שבוגריה ישתלבו בפרויקטי מחקר ובפיתוח במערכת הביטחון ובביטחוניות״.

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "היוזמה מגיעה על רקע הרצון למנף הן את יכולות כוח האדם האיכותי והן את המחקר האקדמי המצטיין בתחומי מדעי החיים והביולוגיה המתקיימים בישראל מזה שנים רבות, ואשר עד כה טרם הבשילו לכדי פלח משמעותי בהייטק הישראלי. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שילוב החוזקות בתחום הביולוגיה, עם החוזקות של תעשיית ההייטק בה מתקיימת תרבות יזמית מפותחת ומצליחה, לצד עוצמות טכנולוגיות בתחומי התוכנה והאלקטרוניקה, יכולות גיוס הון והבאת חברות לצמיחה משמעותית. היוזמה תתרום לגיוון התחומים בהם פועל ההייטק הישראלי אשר כיום מרוכז מאוד בעולמות המידע, הפינטק והסייבר."

פרופ' יוסי מקורי, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב: "תחום הביוקונברג'נס  (שילוב בין רפואה והנדסה)  הינו תחום בעל חשיבות מדעית ולאומית. הנושא יובא לדיון מעמיק בוות"ת במסגרת התכנית הרב שנתית הבאה לפיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה וקבלת החלטה באשר לתמיכה בקידומו של תחום זה בממשק עם תחום הקיימות ומחקר ביו רפואי מתקדם".

הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "יש חשיבות רבה למדע ומחקר יישומי בעולמות הביוטק, שיכולים להוות מנוע צמיחה לאומי לכלכלת ישראל. יש לפתור את בעיות התשתית ואת האתגרים הרגולטוריים של התחום, המעכבים את התפתחותו ואת הצמיחה הכלכלית הנלווית לכך, ותוכנית החומש היא הזדמנות חשובה להתקדמות בפתרון בעיות אלה."

בחירת תחומי המיקוד הטכנולוגיים של פורום תל"ם התבצעה על סמך מיפוי עמוק שבוצע ע"י ועדה בראשה עמדה פרופסור רבקה כרמי שכיהנה עד סוף 2018 כנשיאת אוניברסיטת בן גוריון. המיפוי בוצע באקדמיה, בתעשייה ובמרכזים הרפואיים, בהסתמך על סקרים מחקריים, שולחנות עגולים ופגישות עם השחקנים הרלוונטיים, ובחנה את רוחב התחום והאם יש לו מכנה משותף עם תחומים אחרים; כ"כ נבדקו רמת והיקף המחקר בארץ – מס' מעבדות/קבוצות מחקר, מס' מענקי מחקר תשתיות; התחלות בתעשייה ופוטנציאל יישום, כמו גם מספר חברות, השקעות, חממות, מספר פטנטים, מחקרים יישומיים (הכוונת ידע); בשלות התחום ליצירת ערך כלכלי. בעבודה שולבו חיבור לטרנדים וצרכים עולמיים (לדוגמא, יישומים רפואיים בטווח הקצר בהשוואה ליישומים בטחונים לטווח הארוך, פוטנציאל ייצור) ופוטנציאל לאימפקט נוסף שהוא לא כלכלי (כולל סינרגיה עם תכניות ממשלתיות אחרות ומקורות מימון נוספים, אימפקט על הפריפריה והעסקת אוכלוסייה מגוונת).

סוגי הפעילות שיכללו בתוכנית:

  • יציאה לתהליך של אפיון והקמת מרכזי תשתית למו"פ יישומי תעשייתי – למשל בתחום של התקנים ביו-הנדסיים.
  • קידום מאגדים של אקדמיה וחברות בתחומים משולבים של הנדסה וביולוגיה.
  • יציאה בקולות קוראים באקדמיה לקידום מדע ומחקר יישומי.
  • יציאה בתוכנית תחרותית לאתגרים דואליים אזרחים - ביטחוניים (דוגמת DARPA Challenge) בהם מתחרים צוותים ממספר. חברות ואוניברסיטאות על פרס משמעותי שניתן על השגת הישג מדעי/טכנולוגי.
  • קידום הכשרות יישומיות והשמה של ביולוגים בתעשייה האזרחית, הביטחונית ובצה"ל.
  • עידוד הנבטת חברות ופעילות הזנק חממות העוסקות ב-Bio-Convergence.
  • עידוד חברות בוגרות במעבר לפיתוח פתרונות משולבים ביולוגיה והנדסה בעולמות התוכן בהן פועלות החברות.  

עם אישור תקציב המדינה, יחליט פורום תל"ם על השלמת ההשקעה בתוכנית הלאומית לקידום תחום Bio-Convergence, בדגש על השקעה בתשתיות במוסדות המחקר שיאפשרו ביצוע מחקר אקדמי משותף לחוקרים בתחומי הביולוגיה וההנדסה. מרכז הכובד לאחר החומש הראשון צפוי להתמקד בשלבי הצמיחה של חברות על ידי מינוף התשתיות שהוקמו והידע שנצבר. עם התבגרות התחום ובתום חמש השנים הראשונות, מדינת ישראל תימצא בנקודה שונה משמעותית שתדרוש השקעות גדולות בדגש על השוק הפרטי להצמחת החברות שיקומו ויתפתחו בחומש הראשון.